מדריך לפלאגין Scheps 73 של Waves
1. מה זה בעצם Scheps 73
הפלאגין מדמה את ה-EQ וה-Preamp של המכשיר הקלאסי Neve 1073, שנחשב לאחד מהאקולייזרים והפרה-אמפים החמים והנעימים ביותר בהיסטוריה של האולפנים.
הוא נועד להוסיף גם תיקון תדרים (EQ) וגם צבע אנלוגי – כלומר “אופי” ותחושת עומק שנשמעת טבעית יותר מאשר EQ דיגיטלי רגיל.
—
2. חלוקת הפאנל – מבנה כללי
החלון מחולק לחלקים קבועים לפי סדר זרימת האות:
– Preamp ו-Drive – עיבוד והוספת צבע או עיוות חמים.
– שלושה בנדים של EQ: נמוך, אמצע, גבוה.
– פילטר High-Pass לחיתוך נמוכים.
– כפתורי שליטה בפאזות, השוואה, כניסה ויציאה, ומצבי עבודה סטריאו/MS.
—
3. הסבר על ה-Preamp וה-Drive
זהו לב הצבע של הפלאגין.
3.1 Preamp
החוגה של Preamp שולטת בכמות ההגברה שנכנסת למעגל האנלוגי המדומה.
ככל שמגבירים – מתקבל יותר "צבע" והרמוניות עדינות שמוסיפות חום ותחושת עומק.
הטווח נע בין -80 dB (כניסה חלשה) ועד בערך +10 dB (כניסה חזקה מאוד).
המספרים מייצגים את עוצמת האות שנכנסת לפלאגין, לא את הווליום הסופי שתשמע.
לדוגמה:
– ערך סביב 0–+2 dB ישמע טבעי, חמים ונקי.
– ערך +4–+6 dB כבר יוצר עיבוד בולט ותחושת “מכשיר אמיתי”.
– ערך גבוה מאוד יתחיל לעוות (Distortion) במיוחד בשילוב עם Drive.
3.2 Drive
זהו מתג שמפעיל מצב הדמיית כניסת מיקרופון (Mic Input) – כאילו האות נכנס דרך טרנספורמר אמיתי של Neve.
כאשר Drive כבוי – הפלאגין עובד "נקי" יותר, כמו כניסת Line.
כאשר Drive פעיל – מתקבלת רוויה (Saturation) הרמונית חזקה יותר, עד כדי עיוות קל.
שימושים נפוצים:
– על ווקאל: להוסיף חום וחיים, כמו הקלטה דרך קונסולה אמיתית.
– על גיטרות חשמליות: Drive On ייתן צבע “מלוכלך” וטבעי.
– על תופים: מוסיף גוף ונפח, במיוחד על סנייר וקיק.
– במאסטרינג – לא מומלץ להשתמש בדרייב גבוה, אלא אם רוצים תחושת טייפ חמה.
שילוב נכון הוא להתחיל מ-Preamp סביב 0 עד +2 dB, ולבדוק איך הסאונד מגיב כאשר מפעילים Drive.
—
4. שלושת בנדי ה-EQ
כל בנד הוא אנלוגי (לא גרפי) – החוגה של Gain משנה כמה מגבירים או מנחיתים, והבורר של Frequency קובע את התדר שבו זה קורה.
הערכים מתואמים לפי עיצוב המקור של ה-Neve.
4.1 Low Band
– תדרים: 35, 60, 110, 220 Hz
– שימוש: חיזוק עומק הבס, גוף בקול או בתופים.
לדוגמה, על בס או קיק – תעלה ב-60 Hz 2–3 dB.
על ווקאלים – עדיף להוריד ב-110 Hz כדי להוריד עכירות.
4.2 Mid Band
– תדרים: 360, 700, 1.6k, 3.2k, 4.8k, 7.2k, 10k Hz
– שימוש: שליטה על נוכחות וחדות.
על ווקאלים – בדרך כלל ב-1.6k או 3.2k +2 עד +4 dB כדי להוציא את הקול קדימה.
על גיטרות – הורד מעט ב-700 Hz אם הן עמוסות מדי.
4.3 High Band
– תדר קבוע של 12 kHz (מדמה shelf).
– שימוש: להוסיף “אוויר” וברק לצליל.
על ווקאלים – +2 עד +5 dB ייתן פתיחות טבעית.
על תופים – יוסיף חדות להיי-האט ולמצילות.
—
5. High-Pass Filter (חיתוך נמוכים)
ממוקם בצד שמאל התחתון.
חותך תדרים נמוכים מתחת לערך שתבחר.
ערכים אפשריים: 50, 80, 160, 300 Hz.
שימושים טיפוסיים:
– ווקאל: 80 Hz כדי להסיר רמזים של רעמים ונשימות נמוכות.
– גיטרה אקוסטית: 160 Hz להסרת עומס מיותר.
– במאסטר: 50 Hz – זהיר מאוד, רק אם צריך.
—
6. שליטה בפאזות ובמעברים
כפתור Phase הופך את הקוטביות של האות – שימושי כשיש הקלטה עם כמה מיקרופונים (למשל תופים).
כפתור EQ In/Out מאפשר לבדוק השוואה לפני ואחרי – מומלץ לבדוק כל כמה דקות.
—
7. Input ו-Output
– Input: שולט בכמות האות שנכנסת לפני ה-EQ.
– Output: שולט בעוצמה הסופית אחרי העיבוד.
– יש מתג Link ששומר על יחס קבוע בין שניהם – כשמעלים את אחד, השני יורד אוטומטית.
שיטה מומלצת: כוון Input כך שה-VU Meter כמעט נוגע באפס, בלי להגיע ל-Clip.
—
8. שימושים מומלצים לפי סוג מקור
ווקאלים
– HP על 80 Hz.
– Low: -1 עד -2 dB ב-110 Hz כדי לנקות.
– Mid: +3 dB ב-3.2k או 1.6k כדי להביא את הקול קדימה.
– High: +2–4 dB ב-12 kHz כדי להוסיף ברק.
– Preamp: +2. Drive – אם רוצים חום אנלוגי.
גיטרה אקוסטית
– HP 160 Hz.
– Mid: +2 ב-700 Hz או 1.6k.
– High: +3 ב-12 kHz לפתיחות.
קיק ובס
– Low: +2–4 dB ב-60 Hz לעומק.
– Mid: נסה 700 Hz להוריד בוץ.
– HP כבוי.
– Preamp גבוה + Drive פעיל למרקם עשיר.
מאסטר
– High: +1–2 dB עדין.
– Low: -1 אם עמוס.
– Preamp מינימלי בלבד, Drive כבוי כדי לשמור על ניקיון.
—
9. טיפים לעבודה נכונה
– אל תשתמש ב-Drive וב-Preamp יחד בלי לבדוק את הרמות.
– תמיד בדוק ב-EQ In/Out האם השיפור אמיתי או רק יותר חזק.
– עבודה בערכים קטנים תיתן תוצאה טבעית יותר.
– השווה לעיתים קרובות עם הקלטה יבשה.
—
10. סיכום
Scheps 73 הוא פלאגין שמחמם, מעגלל ומלטש כמעט כל מקור קול.
השילוב בין Preamp ו-Drive מאפשר לבחור בין ניקיון אנלוגי לבין רוויה הרמונית אמיתית.
ה-EQ מציע שליטה מהירה על תחומי תדרים עיקריים בצורה מוזיקלית, מבלי להיכנס לניתוחים טכניים מורכבים.
העיקרון – מעט עדיף. הגברה של כמה דציבלים נכונים בכל בנד תיצור את הקסם שהופך את הסאונד למקצועי.
